סגירת המעגל של הרופא מפנימית ב’

סגירת המעגל של הרופא מפנימית ב': 30 שנה אחרי שפרש, חזר לאותה מחלקה כמאושפז

פרופ' איזי (ישראל) הוד בן ה-86 לא חלם ללמוד רפואה, והגיע ללמוד את התחום בשנות ה-60, לגמרי במקרה: "עברתי ליד רחובות וראיתי שלט גדול 'ברכות לתלמידי הפקולטה לחקלאות על פתיחת שנת הלימודים'. הלכתי לראות במה מדובר והתקבלתי. השלמתי תואר ראשון ואז שני, וכסטודנט לתואר שלישי עבדתי במעבדות. לפעמים הלבורנטים או החוקרים היו מדברים במונחים שלא הבנתי, וכששאלתי במה מדובר ענו לי 'מושגים ברפואה'. אז החלטתי ללמוד רפואה! כשהייתי סטודנט בשנה החמישית ללימודי רפואה, בשנה הקלינית- הגעתי לקפלן. התלבטנו באיזה בי"ח לבחור ואהבתי את המקום, האווירה הקיבוצית. דיברתי עם הרופאים על המדשאות והחלטתי שזה המקום".

איזי סיים ואת לימודיו והחל התמחות במחלקה פנימית ב', תחת המורה הרוחני והמקצועי שלו; מנהל מחלקה פנימית ב' המיתולוגי, פרופסור פנחס אפרתי. במקביל לתורנויות במחלקה, חזר לפקולטה לחקלאות על תקן מורה לאנטומיה ופיזיולוגיה. "הסתובבתי בקפלן ובכל מחלקה היה לוח תורנויות. כל פעם שראיתי משבצת ריקה- כתבתי את שמי".

לאחר מספר שנים פרש מהעיסוק ברפואה אך המשיך במחקר והוראה בתחום.

לפני מספר שנים חלה בסרטן מסוג לימפומה. איזי מספר: "הסטודנטים שלימדתי והפכו לרופאים בעצמם שמעו והציעו לי להגיע לטיפולים בבתי החולים הכי גדולים בעולם. עניתי להם 'השתגעתם? יש לי פה את קפלן, 10 דקות מהבית. הרפואה היא לא סוד של אף אחד- הרופאים הם הסוד'. שנים הייתי מגיע לצריפים שכבר לא קיימים היום, אבל פגשתי אנשים נפלאים. תמיד בחרתי את קפלן, ותמיד זה היה מוצלח".

מאז שנות ה-60 התחדש המרכז הרפואי קפלן לא מעט. המחלקה הפנימית כבר אינה נמצאת בצריפים הישנים אלא בבניין ג' החדש והמתקדם - אבל איזי מעיד שהמסורת נמשכת: "לא השתנה הרבה- המכשירים השתנו, גם הרופאים. אבל רוח המפקד עדיין שורה במחלקה. ראיתי את קפלן כתלמיד, כרופא וכמטופל- ותמיד היה לי נעים לחזור לכאן".