שתף

דרוזים ויהודים חוברים במאבק משותף נגד טורבינות הרוח

13:53 05.07.2023 | מערכת האתר

מה חדש ברחובות

טורבינות רוח מאיימות על המרקם החברתי-כפרי אבל מאבקים סביבתיים מחברים בין קהילות, אמונות ועמדות פוליטיות

אתחיל בגילוי נאות, גם ליד הישוב בו אני גרה בחבל יתיר מאיימת תוכנית להקמת טורבינות רוח ענקיות במרחקים לא סבירים בעליל משלושה יישובים. כמו במקומות אחרים בעולם, המחשבה הראשונית של דרוזים, מוסלמים ויהודים - תושבים שבשכנותם מנסים להקים מיזמים של טורבינות רוח, הייתה תחילה מאד חיובית כלפי אנרגית רוח.היזמים שיווקו "אנרגיה נקייה", "ירוקה" ולא מזהמת. 

 

 

חקלאים נמשכו לרעיון השילוב בין עבודת אדמה ורווחים מאנרגית רוח. היזמים הבטיחו שניתן לעשות שימוש כפול בקרקע. מה שהם לא סיפרו לתושבים הוא שטורבינות  הענק בקוטר של מגרשי כדורגל מסתובבים מייצרים מטרדי רעש וריצוד מתמידים. הם גם לא סיפרו שחלק מהאוכלוסייה תסבול מקשיי שינה, כאבי ראש, בחילות, תשישות כרונית ועוד רשימה ארוכה של תסמינים המסוכמים היטב במאמרים וסקירות מדעיות של מחקרים מן העולם.

 

ארגון הבריאות העולמי גם הוא הצטרף כשהוא הגדיר טורבינות רוח כאחד מחמשת המקורות למטרדי ונזקי בריאות ביחד עם מטוסים, רכבות, כבישים ואירועי פנאי העושים שימוש ברמקולים אימתניים. חוקרים במדעי החברה מצאו שהקמת מיזמי טורבינות גרמו להתפוררות המרקם החברתי בתוך ובין יישובים במגזר הכפרי. המתנגדים לטורבינות לא בחרו במאבקי סביבה שכפו עליהם התמודדות באמצעים דלים מול חברות עוצמתיות ומול גופי תכנון, משרדי ממשלה וגופים אחרים קובעי מדיניות.

 

הכותבת: ד"ר חגית פרץ - חברת סגל במכללה האקדמית אשקלון
 

המאבק נכפה עלינו כתושבים, מן הרגע שהבנו שהקשב במשרדי הממשלה נטוי ליזמים ולא לציבור החי באיזורים בעלי ערך סביבתי ונופי גבוה, כשמוסדות התכנון לא עושים את עבודתם באיזון והגנה על בריאות הציבור. התושבים שטורבינות רוח בגובה מגדלי עזריאלי יתוכננו ליד יישוביהם יהיו חשופים לרעש פוגעני ומזיק לבריאות, ללא כל יכולת להתגונן מפניהן. האזור השקט והירוק שהוא גם ביתם של בעלי חיים נדירים, עופות נודדים והמקום אליו מגיעים מטיילים כדי לחוות שקט ושלווה, יאבד לנצח. 

 

מחקרים על אקטיביסטים סביבתיים מציינים שסביבה היא נושא המאגד אנשים ממגוון אמונות, דתות, עמדות פוליטיות סביב מכנה משותף החשוב לכולם: שמירה על הסביבה גם עבור הדורות הבאים.  כך היה גם במקרה של טורבינות הרוח. דרוזים ויהודים חברו יחדיו במאבק על סביבת המחייה ועל עתידם של קהילות, אנשים ושל מגוון המינים של חיות ובעלי כנף וגם על הנוף וקו הרקיע.

 

חקלאים דרוזים ויהודים שפותו לחתום על חוזים דרקוניים שינו את דעתם והפכו מיזמים למתנגדים חריפים הנאבקים בכל דרך ציבורית אפשרית כדי לשמור על הסביבה. ולא שאנחנו נגד אנרגיה ירוקה. היום אנחנו גם מבינים שהיקף הפגיעה והנזק לסביבה ולאדם איננה מידתית  וכמות האנרגיה הלא רציפה שתופק מרוח בארץ איננה מצדיקה את הנזק והיא זניחה גם ביחס להשקעה הכלכלית. זו אנרגיה שתעלה ביוקר למשלמי המיסים, פי שלוש מאנרגית שמש והיא מסובסדת מכספינו – אזרחי המדינה, ללא כל הצדקה כלכלית. תרומתה למשק האנרגיה תהייה זניחה או בטלה בשישים.


כחוקרת חברתית וכמי שמלווה את המאבקים נגד טורבינות רוח ברחבי הארץ לאורך שמונה השנים האחרונות אני רואה את התפתחות שיתופי הפעולה בין נציגי מאבקים בתוכם גם שיתוף פעולה חם והדוק בין היהודים והדרוזים. במקרה של ארבעת הישובים הדרוזים בצפון הגולן המאבק קיבל גושפנקא דתית כשפסק הלכה שניתן הדגיש את הקשר של העם הדרוזי לאדמה והתנגד בתקיפות לטורבינות שיפגעו באדמה. יש לזיקה בין הקמת טורבינות והחרבת הכבוד לאדמה גם בסיס מדעי בדמות הפגיעה בחקלאות המקומית של מטעי תפוחים ופירות נשירים אחרים. אם זכור לי נכון, היה זה בן זוגי שמצא מאמר הקושר טורבינות רוח עם פגיעה בחרקים מאביקים ודרכם לפגיעה בחקלאות. אחד הכלים העומדים בפני פעילים במאבקים סביבתיים הוא שיתוף בידע ובמידע אודות אפשרויות ההתנגדות במאבקים. לפני יומיים הצטרפו למאבקם של הדרוזים פעילים מכל הארץ במחאה נגד הקמת טורבינות בניגוד לרצון התושבים.


אכן התוכניות אושרו ועברו את כל המשוכות התכנוניות וגם נדחו התנגדויות בעתירות מנהליות משפטיות. חלק מהנחות היסוד שעמדו בפני מקבלי ההחלטות היו נכונות אז אך התבררו כשגויות בהמשך. חלק מהמידע על נזקי בריאות התפתחו בהמשך וימשיכו להתבהר יותר בעתיד. מחלק אחר שהיה ידוע כמו המלצות להרחיק טורבינות רוח מבתי תושבים ומאזורי פעילות של תושבים וגם בעלי חיים (כמו הנשרים שבסכנת הכחדה) מקבלי ההחלטות בחרו להתעלם למרות התנגדויות רבות. החלק שבכלל לא נלקח בחשבון הוא אותו סנטימנט עממי של קשר בין אנשים החיים בסביבתם לאורך דורות רבים לסביבת המחייה שלהם.

 

במקרה של החברה הדרוזית חלק זה איננו נתון לפשרה ועל כן המאבק החריף שלהם. גם המוני ישראל הפוקדים את הר החרמון כאתר נופש ופנאי ייחודי השזור במורשת הקשר בין עם ישראל לאדמה, אם תקומנה הטורבינות, יראו הר החרמון  אחר. לסנטימנט הזה לא היה מקום במוסדות התכנון ולא בבתי המשפט. המאבק הדרוזי ממחיש את הצורך בראיה רחבה ופתוחה גם לרחשי הלב של האנשים החיים במרחב ולעשיית צדק סביבתי עמם.


עדיין לא מאוחר לפצות את היזמים על השקעתם בתכנון. המחיר עדיין יהיה זול מפגיעה אנושה בסביבה הטבעית והאנושית והכסף שיחסך יוכל להיות מושקע במקורות אנרגיה נקייה ובת קיימא, כמו אנרגית שמש.

 

הכותבת היא ד"ר חגית פרץ - חברת סגל במכללה האקדמית אשקלון ומרצה וחוקרת עמיתה במכללה האקדמית אחווה ובאוניברסיטת בן גוריון

© אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם צילום שיש לכם זכויות בו, אתם ראשים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו. צור קשר

שתף

לוח ארועים

לכל הקופנים

קופונים

Loading...