באירופה לא ימכרו רכבים מזהמים ומה בישראל?

באירופה לוקחים צעד אחד קדימה בנושא זיהום האוויר ולא מחכים לשאר העולם. בכל מה שנוגע לתחבורה, אירופה שמה דגש על צמצום של פליטה מזהמת והמדיניות החדשה שלה היא רצינית ואמורה להביא לשינוי אמיתי. איך ישראל קשורה לכל זה? יש סיכוי שלא מעט

האיחוד האירופי קיבל לאחרונה החלטה חשובה על איסור מכירת רכב מזהם החל משנת 2035. הכוונה היא לרכבים שיש להם פליטה של פחמן דו חמצני המוכר לנו מעשן האגזוזים של רוב הרכבים הנוסעים על הכבישים כיום. אמנם יש עוד לא מעט שנים, אבל נראה שבאירופה לא מחכים עד לשנת היעד הזו וכבר נעשו צעדים בכיוון.

ישנן מדינות אירופאיות שלא מחכות להחלטה הזו בלבד וכבר מכינות חוקים משלהן על איסור מכירת רכבים מזהמים עוד לפני תאריך היעד של האיחוד. בריטניה, שוודיה, דנמרק והולנד רוצות להקדים את האיסור בשטחן לשנת 2030 ונורווגיה אף מחמירה ורוצה לאסור מכירת רכבים מזהמים החל משנת 2025, כלומר לא עוד הרבה זמן, במונחים תחבורתיים.

בנוסף, יש לא מעט מדינות שבהן מעודדים בשנים האחרונות קנייה ושימוש של רכבים חשמליים שאינם מזהמים ויש מדיניות מסודרת ורגולציות בנושא. מצד אחד, ישנם תמריצים כספיים לרכישת רכב חשמלי והטבות אחרות כמו: חניה מועדפת או אגרות כבישים מופחתות. מצד שני, יש הגבלות על רכבים מזהמים כמו העלאת מחירים, איסור כניסת רכבים כאלה למרכזי ערים שונות וקנסות גם ליצרניות רכב שלא יעמדו ביעד הפליטה המזהמת והתקן האירופי שנקבע לכך.

המדיניות האירופית כבר הוכיחה את עצמה ונתוני המכירות מראים שיש עלייה מתמדת ברכישת רכבים חשמליים ביבשת. לא רק זאת אלא שיש מדינות שאחוזי המכירות של רכב חשמלי משתווה ואף עולה על אחוזי המכירות של רכב המונע על ידי דלק. נורווגיה למשל, נחשבת שיאנית ורוב הרכבים הנמכרים בה כיום הם חשמליים.

תמונה: UNSPLASH

מדובר במהפכה תחבורתית לא קטנה. התודעה הצרכנית משתנה ואין היצמדות רק לרכב המונע על ידי דלק. שינויי האקלים התכופים בכל העולם כנראה עושים את שלהם ואנשים רבים הגיעו למסקנה שאי אפשר להמשיך ולזהם בלי הגבלה.

גם יצרניות הרכב נמצאות בתמונה ויש להן אחריות גדולה על התחום, כמו גם על השינויים המתרחשים בו. יותר ויותר חברות רכב מייצרות דגמים חשמליים על חשבון דגמים מזהמים ובחזון של יצרניות הרכב הגדולות, בעוד כמה שנים, הן ייצרו רק דגמים חשמליים, כך שההחלטה של האיחוד האירופי תתאים למדיניות הזו.

ואיך כל השינויים הללו משפיעים על ישראל? מסתבר שלא מעט. בשנה האחרונה השוק החשמלי בארץ גדל וכמות הרכבים החשמליים שנמכרה כאן שברה שיאים. הנתח החשמלי מהמכירות רק במחצית הראשונה של 2022 הגיע לכמעט שישה אחוזים מהשוק. מדובר במספר גבוה יחסית לזמן הקצר הזה.

ישראלים רבים מאמצים את הטכנולוגיה החשמלית ואוהבים חידושים, כמו בכל דבר אחר. בנוסף, גם כאן יש מודעות לא קטנה לאיכות הסביבה ולזיהום, בייחוד כשכבישי ישראל צפופים והערים הופכות לעמוסות יותר ויותר.

יחד עם זאת, ישראל רחוקה מהמודל הנורווגי, בעיקר בשל חוסר ברגולציות מסודרות בנושא החשמלי. חוץ ממס קניה מופחת של עשרה אחוזים בלבד, אין תמריצים אחרים או צעדים לעידוד הקנייה. בנוסף, אין מספיק תשתיות טעינה שיענו על הביקוש ויש צורך בהקמה של עמדות חשמליות נוספות כל הזמן.

בראייה לטווח ארוך, לא נראה שיש לישראל מדיניות מסודרת לגבי רכבים חשמליים, בטח לא איסור על מכירה של רכב מזהם. אמנם יש החלטה של משרד האנרגיה לא למכור רכבים מזהמים עד שנת 2030, אך לא מדובר בהחלטת ממשלה או חקיקה מסודרת ומקיפה, כך שאין התייחסות רצינית לנושא. יש עוד הרבה מה ללמוד מאירופה ואף שקצב המכירות של רכב חשמלי בישראל הוא מעודד, יש צורך בצעדים נוספים ומקיפים על מנת שנתייצב כמדינה שדואגת מספיק לאיכות הסביבה ולזיהום.